פנימה


 

במשך חודש וחצי, בעוד אלון שוכב בטיפול נמרץ ונלחם על חייו. 

מקפץ בין העולמות, עושה עסקאות עתידיות על גורל חייו. 

אני נשטפת בנהרות של אור אלוהי, מקלפת שכבות שדבקו עד העצם 

מתעוררת אל האחד. 

הכאב מנטרל כל פסיק של הזדהות אנושית בתוכי. 

הוא משיט אותי לארץ חדשה. 

שם על אדמתה הוא מספר לי את מהותו האמיתית. 

את שמו החדש. 

ואני יודעת שהוא בן ברית. 

הוא אינו כאב. שבא להכאיב 

הוא כוח אדיר, כוח איתנים 

שמאפשר לי לפקוח את עיני לאמת יסודית וסודית 

של העולם. 

התנועה היא עוד ועוד פנימה.