ניסים


 


כולנו רוצים ניסים. 

שיהיו בבעלותינו ניסים. 

זה טוב לאמונה. 

לסיפור חיים. 

לאגו הרוחני שלנו. 

  

בעצם זאת הקפסולה שמבטיחה לנו יעני חיי נצח, או תעודת ביטוח מאלוהים עצמו 

לא פחות. 

 

זהו טקסט משחרר זעם על ניסים, מפי אישה שרקחה את הנוסחא הטובה ביותר לבואו של נס 

והתגלגלה למטה מכל המדרגות למשמע צחוקו הרם של אלוהים. 

 

זהו בהחלט לא טקסט ציני. או סרקסטי. 

אני כותבת מכל ליבי על תחום עצום ללא אחיזה אמיתית אך עם קיום ממשי 

 

ניסים. 

  

בגיל עשרים כתבתי כך 

 מה ההבדל בין נס לקסם? נס מביא עימו את כל הדברים שייחלת להם ועוד לא היו ביכולתך, נוכח ההפתעה אתה מאושר. 

 קסם הוא שובב יותר, הוא מפזר את המודעות של כל הדברים החבויים ביכולתך, בקבלתם הקסם הוא שלם, 

כתפילה נוספת בעולם. 

 

אני רציתי שיקרה לי נס. 

רציתי להוכיח שאני צודקת. 

שתפילה מחלחלת 

שאהבה משפיעה על גורל 

יצרתי סביב הרצון שלי קהילה. תומכת, אוהבת, יפה. 

נאספו אנשים מכל הקצוות לומר לי, אנחנו איתך. 

לא ידעתי שאני עושה את כל זה. 

לא במודע. 

 

זה כל מה שידעתי לעשות באותה עת. 

להתמסר לתפילה, לאמונה, לכוחות העל שהוזרמו לתוכי ומתוכי הלאה לעולם 

ידעתי עמוק בפנים שלא אשרוד יום אחד חיה אם לא אפעל באופן כזה. 

ניסי. 

זאת הייתה השפה. יש ניסים. חד וחלק. 

אתה לא רואה אותם- אני לא רואה אותך. 

גם את אלוהים קשרתי בחבל. 

תעשה לי נס או שאני מתה. 

ידעתי שהוא רוצה שאמשיך לחיות. 

 

אמשיך לחיות.. 

 

בעיקר כדי להתפתח להבנה שהוא לא עשוי מחומר שניתן לקשור בחבל 

ואני , הכי פנימי לא עשוי מחומר מתכלה כלכך מהר. 

 אף פעם לא מתכלה. 

אפילו אחרי שפלסטיק יתכלה 

חלקיקי עוד ישוטו במרחבי האוקיאנוס 

רוקדים תחת הזרם הבלתי פוסק. 

 

להרוויח נס זה להרוויח את אלוהים. 

כך חשבתי. 

אם לא יקרה פה נס לא אמצא את אלוהים. 

 

 

נס- הגדרה מילונית - 

 1.התרחשות על טבעית;פלא 

2.אירוע שסיכויי התרחשותו קטנים מאוד. 

 3.נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית. 

 ישנם מאמינים הרואים בנס הוכחה לקיומו של האל. 

 

המציאות המשיכה לפרום בתוכי הקשרים מבוססים 

ובתוך זה מצאתי כוחות נוספים ,אולי רדומים, לבטא מתוך עצמי מערכות אמונה ופעולה חדשות. 

 

האם הן באמת חדשות? 

 

הנס שרציתי לא קרה 

אלון לא קם על רגליו וחזר לעצמו. 

ואילו אני קמתי על רגלי, מכוח החיכוך עם הכאב הבלתי מתפשר 

 לעולם חדש שבו אלוהים ניתן בגלים קטנים לפי הצורך. 

הפסקתי לשאול למה. 

הפסקתי לחפש פשר. 

פגשתי את עצמי עירומה ובוהקת אל מול החורבן 

משיטה סירות נייר אל הזרם. 

ובכך מבקשת אחדות איתו, עם הזרם. 

להתאחד שוב עם המסתורין 

לחבר שמיים לשמיים 

להיות העננים הרכים הצפים בהם. 

להתקדר ולהתפוגג ללחישתה של הרוח 

להיות כולי שלה. 

הפכתי את הנס המהודק לקסם שובב. 

כדי לחיות. 

באמת. 

השאלה למה תשוב ותצוף 

למרות שהסכמתי שהיא אינה רלוונטית 

ואף על פי כן, 

לעיתים אשאל- 

למה. 

 

אין אלוהים בשאלה למה. 

 

ולכן,  בסופו של דבר 

ידיי ירפו מן האחיזה בה 

וימשיכו לשלוח סירות נייר אל הזרם. 

כי אכן הנס האמיתי 

הוא להיות בקשר עם אלוהים. 

הנס הוא כבד מנשוא 

עד שמתחוללת בתוכו תנועה 

לתנועה קוראים- קבלה. 

והיא, 

היא- 

 הופכת אותו לנוצת קסם 

קלה, 

משייטת עם הרוח. 

 

עירומה ובוהקת 

כואבת ומאושרת 

קשובה ומדממת 

האין זה בגדר נס?